לעומר, המון זמן לא הייתי פה ,באתר הזה שלך … האמתי הוא לא כ"כ שלך הוא של כל מי שאהב והכיר אותך. אז הרבה זמן לא ביקרתי פה וגם לא אותך בחלקה… ושלרגע לא תחשוב ששכחתי כי פשוט אי אפשר. אני חושבת שלפעמים אולי הייתי

הזמן עובר ואתה חסר הזמן עובר ואתה לא חוזר זה קשה וכואב וצובט כל בוקר בלב והדמעות שוב זולגות על הבטון מתנפצות עם כל חיוך או הנאה עם כל שמחה או בכלל הרגשה יש עכשיו עצב זה אמיתי אבל אני מסרב להאמין איפה אתה איש

.עומרי יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים .אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי את הצבע