וואו כמה יש לי לספר לך..כמה פיספוסים אתה צובר …האמת עומר אני מתה שתחזור כבר!!
אני לא מאמינה כי אני רוצה להדליק נרות רק ליום הולדת ולמשיך לראות את הצחוק העולמי והשובה שלך אמא
מחר ערב יום הכיפורים,ואני אדליק נרות נשמה לנשמות טהורות,סבא עמרם,לרמי,ולך עומרהיקר,שתשמרו עלינו מלמעלה ותתנו לנו כוחות
עומר נשמה! למרות התקופה הקצרה יחסית שהכרנו גם כשהיינו בקשר וגם סתם כשהיינו ח'ברה יחד עם עוזי,ברק,מעיין,אביחי,חן ושרון וכמובן אתה ויסלחו לי אנשים נוספים שאולי לא הזכרתי את שמם. כל התקופה של הסלסה, אני חייבת להודות שזו הייתה אחת התקופות היותר מהנות וכיפיות שהיו לי
עומר, יוני שלחה סמס לתזכר על הפגישה השנתית שלנו ליד האפרסק מהשייש שליד הספסל שמתחת לעץ. מכל נקודות המפגש שהכרתי זאת הכי סוריאליסטית. הרבה אלמנטים צבעוניים של צבע וטבע ומשפחה רחבה, מזג אויר נעים שלפני שקיעה קיצית, שעת בין ערביים רומנטית,קירבה ואהבה…וכל הדברים היפים האלה
עומר, רציתי להגיד לך רק כמה, כמה שאני מתגעגעת אלייך. בכל מיני רגעים לא צפויים אתה בא אלי, והזכרונות צפים לי. אבל זה תמיד מתחיל עם הזכרון האחרון שלי ממך, בבית הקברות. גוף יפהיפה ארוז בתכריכים. המחזה הזה לא יוצא לי מהראש. כל כך מתגעגעים