היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה

"ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו ומשהו נשאר איתו." כגודל ההפתעה גודל הכאב, כאב עצום למשפחתנו בשמי ובשם המשפחה כולה אנו משתתפים מעומק הלב בצער הגדול על אובדן יקר מכל. מי ייתן ולא תדעו עוד צער, שהשם ינחם אתכם אמן! זיכרונות לאחר צאתו

.עומרי יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים .אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי את הצבע