בס"ד חצי שנה ויום…כמעט שאני לא שם לב איך הזמן טס…כאילו רוצה לגרום לי לשכוח אותך בזה שהוא עובר מהר…אבל לא שוכח לעולם… שמעתי עכשיו שיר שריגש אותי…של אבי גואטה ודורון עג'אמי..תקשיב למילים- עפות השעות חולפים הימים, יודע עתה הימים לא קלים. סמל שכמוך, מביט

כולם כאן עומר נפגשים מדי פעם אבל היהלום של המשפחה הדבר הנוצץ והמדהים אבד פעמיים עומר אתה אבידה קשה מאוד לנו הקרובים החברים המשפחה המלוכדת כל כך שרק יכולים לקנא בה עכשיו מגיע החג המצחיק הזה שאמא שלך ורק שלך היתה מצליחה לעשות ממנו את

אחותי חברתי אהובתי כעת חיה, לפני שנה הציף אותי המראה של הליצנית והמלך בינתיים, חלפה שנה בה כל יום רוקע פטיש חסר מנוח "כמה המוות הזה מיותר" אחותי חברתי אהובתי הכאב הנובע מן הצער והצער הנובע מהכאב והאבדן לעולם לא יתמו לעולם לא יעלמו המסורת