ממש מוזר שעברו 4 חודשים ועדיין החלום הרע הזה מכה בכולם כל יום מחדש … תמשיך לשמור עלינו מלמעלה …
מחר ערב יום הכיפורים,ואני אדליק נרות נשמה לנשמות טהורות,סבא עמרם,לרמי,ולך עומרהיקר,שתשמרו עלינו מלמעלה ותתנו לנו כוחות
ילד יפה שכמוך אני כ"כ מתגעגעת אלייך, זה פשוט לא נקלט שאתה כבר לא כאן. אני רוצה לדבר איתך כמו פעם, אני רוצה לחבק אותך…
כשראיתיך בפעם האחרונה אמרתי שכואב הלב לראות שהפכת מהילד המתפנק שעבדנו ביחד לגבר שבגברים רק חבל שאתה קטן הלב נשבר שתשאר .
פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר
הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע
היום בבוקר קמתי עם כובד על הלב. ואז בדרך ללימודים ראיתי באוטו לידי מישהו שנראה בדיוק כמו אבא שלך רציתי לצפצף לו ולהגיד שלום להגיד לו שבשבעה לא נגשתי כי לא ידעתי מה להגיד ואז ראיתי שלידו יושבת הבת שלו, בערך בגיל של יוני וחשבתי