עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך

בס"ד אח שלו..מזמן לא דיברנו…בעצם דיברתי… וואלה מה המצב איתך??איך עברה השבת?? רק רציתי להזכיר לך שאני מ-ת-ג-ע-ג-ע המוןןן…כולם מתגעגעים… כבר כמעט 9 חודשים אתה לא פה…קיוויתי אולי תחזור לפני שבוע…ב-1 באפריל ותגיד שהל בדיחה..לא הייתה תאונה…לא קרה כלום…הכל בסדר והכל תקין.. אתמול בערב כשהייתי

.עומרי יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים .אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי את הצבע