עומר קמתי היום בבוקר במחשבות בלתי פוסקות עליך נראה שכמעט כל דבר בדרך לימודים מזכיר אותך אין מנוס מהכאב שבאובדן העצום
דלית גרבי
לפעמים זה שיר לפעמים זה חיוך של מישהו ולפעמים לא צריך סיבה להזכר אז … חושבת עלייך ועל המשפחה האהובה שלך…
עומר קמתי היום בבוקר במחשבות בלתי פוסקות עליך נראה שכמעט כל דבר בדרך לימודים מזכיר אותך אין מנוס מהכאב שבאובדן העצום
לפעמים זה שיר לפעמים זה חיוך של מישהו ולפעמים לא צריך סיבה להזכר אז … חושבת עלייך ועל המשפחה האהובה שלך…
נכון שממש התרחקנו אחרי התיכון אבל תמיד לראות אותך ואת החיוך הענקי שלך עשה לי כיף בלב עומר אהוב יקר שישמרו עליך המלאכים..
אני בוכה לך, אתה חזק למעלה? אני לא כל כך חזק, אני נחלש. עם כל יום שעובר, עם כל מפגש משפחתי, עם כל תפילה בשישי שגורמת לי להרגיש קרבה אליך, אני נחלש. אתה שומע אותי? אותנו? תראה איזה השפעה יש לך עלינו. אביר עם לב
אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה
הי מתוק, ילד של אהבה. הפתיח הזה לא מניח לי ואין אחר שמתאים יותר. אני קוראת את מה שכותבים לך כולם, כבר מילאו שני עמודים. ואני בטוחה שיש עוד מאות מתבים שאנשים שאוהבים אותך כותבים בלב מבלי לפרסם זאת כאן. שנה בדיוק עברה מאז שהצטלמת