7 בנובמבר 2005

הנר של הלה

עומר קמתי היום בבוקר במחשבות בלתי פוסקות עליך נראה שכמעט כל דבר בדרך לימודים מזכיר אותך אין מנוס מהכאב שבאובדן העצום

דלית גרבי

לפעמים זה שיר לפעמים זה חיוך של מישהו ולפעמים לא צריך סיבה להזכר אז … חושבת עלייך ועל המשפחה האהובה שלך…

המשך קריאה

אנונימי

נכון שממש התרחקנו אחרי התיכון אבל תמיד לראות אותך ואת החיוך הענקי שלך עשה לי כיף בלב עומר אהוב יקר שישמרו עליך המלאכים..

המשך קריאה

בוכה, עצוב, כואב

אני בוכה לך, אתה חזק למעלה? אני לא כל כך חזק, אני נחלש. עם כל יום שעובר, עם כל מפגש משפחתי, עם כל תפילה בשישי שגורמת לי להרגיש קרבה אליך, אני נחלש. אתה שומע אותי? אותנו? תראה איזה השפעה יש לך עלינו. אביר עם לב

המשך קריאה

עוד חורף עוד שנה……….

אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה

המשך קריאה

ילד של אהבה

הי מתוק, ילד של אהבה. הפתיח הזה לא מניח לי ואין אחר שמתאים יותר. אני קוראת את מה שכותבים לך כולם, כבר מילאו שני עמודים. ואני בטוחה שיש עוד מאות מתבים שאנשים שאוהבים אותך כותבים בלב מבלי לפרסם זאת כאן. שנה בדיוק עברה מאז שהצטלמת

המשך קריאה