עומר, רציתי להגיד לך רק כמה, כמה שאני מתגעגעת אלייך. בכל מיני רגעים לא צפויים אתה בא אלי, והזכרונות צפים לי. אבל זה תמיד מתחיל עם הזכרון האחרון שלי ממך, בבית הקברות. גוף יפהיפה ארוז בתכריכים. המחזה הזה לא יוצא לי מהראש. כל כך מתגעגעים

עומר היום אנו "חוגגים" את חג הפסח כפי שאתה יודע אמרנו את מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכולנו בכינו בכי כואב מאוד, אתה כל כך חסר ביחד עם כולם עד כדי כך שהתאספות המשפחה ביחד בכל פעם שיש סיבה לכך היא הופכת למועקה בלב

עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך