אתה עזבת, ועם עזיבתך שברת אותנו לרסיסים. כולם שבורים. רק תשמור מלמעלה.
לכל המשפחה כואבת את כאבכם באמצעות רות חזן חברתי הטובה. שאלוהים יראה ויאיר את נשמתו של עולל זה שטרם ראה את שצריך לראות
בס"ד אתה לא חלל של צה"ל אבל אתה חלל עצום של כולנו. קראתי את היזכור בטקס של בצפר ורעדו לי הברכיים. נשבע לך. מתגעגע.
יושבים אצל דודו ואוכלים מכל טוב אבל אתה לא יושב שם עם הכבדים ולוגם מכוס היין שלך אוכלים אצל נני על האש אבל אתה לא עם לירון ועמירם מנפנף שם בחוץ יש לך מקום קבע כאן ואף אחד לא ממלא אותו אין מישהו, או איך
היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה
קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק