25.9.05 עברו כבר חודשיים ושבוע וזה נראה כמו נצח.אירוני שהנצח הוא המקום שאתה נמצא בו עכשיו. אני מסתכלת על הקבר שלך ולא מאמינה..אני רוצה להזכר בקול שלך לשמוע את הצחוק שלך ולא מצליחה..אני קוראת את המילים שכתבת לי יום לפני שנהרגת.רק אלוהים יודע כמה אני

בס"ד מסתכל לשמים ושוב נפשי בוכה בבדידות שוקע ליבי הלך איתך חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה כי לא תשוב יותר לכאן חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה את הכוכב כיסה ענן מלאכים בוכים ונובלים פרחים החיים שלי נקטף ללא סיבה מלאכים בוכים

אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה