כל כך קשה ולא מתאים להדליק נר לזכרך , אנחנו תמיד איתך אוהבים ומתגעגעים אלייך ולחיוך שלך… לא נשכח אותך החברים הכואבים.
עומר אחי ודודי היקר! מאוד קשה המציאות שאתה איננו אני כואב מאוד ומתגעגע,אני מתפלל כל יום שהקבה יגאל אותנו ושוב ניפגש
אין יום שעובר מבלי שנחשוב עליך.מבלי שנתחרט על הזמן שלא בילינו איתך, דיברנו איתך ואו סתם היינו איתך. אתה חסר ובגדול אהוב.
עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך
אחותי חברתי אהובתי כעת חיה, לפני שנה הציף אותי המראה של הליצנית והמלך בינתיים, חלפה שנה בה כל יום רוקע פטיש חסר מנוח "כמה המוות הזה מיותר" אחותי חברתי אהובתי הכאב הנובע מן הצער והצער הנובע מהכאב והאבדן לעולם לא יתמו לעולם לא יעלמו המסורת
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה