.עומרי יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים .אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי את הצבע

היום מלאו שלושה חודשים ללא יאומן הכי גדול של החיים שלי הגשם הראשון ירד עליך. החג הראשון תם.גם החג השני תם. ומה זה בעצם חג בלי לחגוג. מה אני יכולה לעשות בימים שהיו פעם הימים הכי שמחים יחדיו הביחד הזה עם המשפחה. אני מביטה וממש

אף אחד לא ידע כמה אהבתי אותך וכמה שנאתי אותך, כמעט באותה מידה. כעסתי. אהבתי. חיבקתי. צעקתי…. אין לי מושג למה אני בוחרת שידעו עכשיו אני בוחרת שאתה תדע אהבתי אותך כי אהבת אותה כל כך, כי עטפת אותה כמו שעוטפים גוזל אמרתי לי תמיד