השנה זה קורה באותו הסדר,היום יום שבת ואני ואמא חושבות איך להעביר לך את האוכל שהכינה לך ומיום חמישי זה נדחה.
עכשיו שבת בבוקר ואני עדין לא יודעת שהערב יהיה היום האחרון שנתראה.
זה יום קסום,הגעתי ולא נתת לי ללכת עד שכבר היית חייב לצאת מהבית,אתה אח מדהים עומרי!אני אוהבת אותך! ונוצרת במוחי ובתחושותיי את הרגע שבו ירדת אל החניה גדול ויפה ובלי חולצה ואני שאלתי האם זה חוקי לגורילות להסתובב ברחוב? צחקת וחייכת אלי במבט נבוך וביישן כפי שרק לך יש.
עזרת לי לסחוב את הדברים לדירה שלך.עלינו וישבנו יחד,צחקנו,פטפטנו,פתרנו סודוקו,צחקנו ואכלנו עוגיות של אמא,לקחתי ממך חבילה של גליליות וכאשר אמרתי לך שאני הולכת עצרת אותי ואמרת-"אל תלכי,באת לבקר את אח שלך אז תישארי איתי עוד"
צודק כמה צדקת חבל שלא באתי יותר מוקדם,חבל לי שזו הפעם האחרונה שנפגשנו,שדיברנו,שהתחבקנו,שחייכנו אחד אל השני.
אני רוצה עוד ימים כאלו,עוד הרבה ימים ואני אוחזת במחשבה שזה עוד יקרה אני עדין מסרבת להאמין שזה קרה,
אני כלואה בימים שאיתך בימים שאתה חי,נושם ופורח שאתה האח הגדול,קשה לי עם המושג הזה שנקרה זמן,אני כבר עברתי את גיל 24 וחודשיים ואני כבולה עוד בגיל 21-נעים לי פה,בטוח לי,פה אני מוגנת ע"י האח הגדול שלי.
אני מקווה בכל יום שכבר נפגש!!!
אני לא כועסת עליך,אני רותחת מזעם וכשניפגש אני מבטיחה לחבק אותך ולא לעזוב! גם כאשר יגמר הכוח בידים,
ללטף את כל הפצעים,ולהריח את הריח המושלם ואז אני יוכל לצרוח סוף סוף מאושר!!

היה לי קשה להרדם אתמול במחשבה שהיום נפרד,
אני הולכת לישון עם מראה הפנים שלך בבית החולים,
ואני תוהה אם ידעת שאנחנו שם?
אם הרגשת שנגעתי לך ברגלים כשהעבירו אותך מחדר ניתוח?
אם שמעת שקראתי לך ואמרתי שאני אוהבת אותך…
אני תוהה אם חשבת עלי באותם הרגעים,ביום הארור הזה?

אני לא מפסיקה לחשוב עליך,
אני מחכה שכבר תחזור שכבר נפגש,
אני אוהבת אותך אהבה עזה שאין כמוה

אהבה שהיא רק שלנו שלך,של מור,של אבא,של אמא ושלי

אהבה ששיכת רק לנו

ולפחות את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני!!!!