עמירם בן עזרא
בן דודה

10.1.2006

עמירם בן עזרא
בן דודה

אני ושב במשרד,כולם כבר הלכו. בתל אביב יורד ברד שלפעמים הופך לגשם ושוב לברד.אני מחכה שירגע קצת ואז אלך הביתה ובנתיים אני באתר שלך קורא עם תה וסיגריה את הדברים היפים,המרגשים,הקשים והנשפכים שכל החברים והמשפחה כותבים לך ועליך ואחד לשני.קצת מוזר איך דרכך כולם מחוברים.מחוברים דרך מילים,שירים,תמונות,זכרונות………….
הרי ברור שכולם יזרקו את "החיבור האינטרנטי" הזה לעזאזל רק כדי לפגוש אותך שוב פנים אל פנים ולחבק אותך ,לצחוק איתך ולספר לך שהיה נדמה להם שנהרגת בתאונה לפני כמעט חצי שנה, ושכולם היו בדיכאון היסטרי והיסטורי, ואיזה קטע שאתה פה עכשיו כי מי יודע איך ההורים ,האחים וכל השאר היו מחזיקים מעמד אם לא היית מופיע פתאום.
אבל בנתיים אתה לא חזרת,וכולם עוד מקווים,ומאמינים ומנסים להאמין שיהיה תקדים בעניין ואתה תחזור כנגד כל מה מה ששמענו על חזרות מהסוג הזה.
אני מאלה שמקווים ומאמינים.ואם האמונה תתגשם הייתי מעדיף שזה יקרה כמה שיותר מוקדם,כדי שלא תצטרך לפגוש את כולם כשהם פתאום מבוגרים ,כדי שנוכל להמשיך מאיפה שהפסקנו.בן דוד יקר ,מה שלא יהיה בנתיים יש לנו את האתר הנפלא והנורא הזה,וננצל אותו ואחד את השני כדי לפנות אליך עם תקווה שאתה "גולש"פה ושם וקורא את מה שעל ליבנו.לא נפסיק לאהוב ולכתוב עד שיבוא המשיח..עד הפעם הבאה……ביי

אהוב יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולם…

כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

המשך קריאה

עומר עומר

הזמן עובר ואתה חסר הזמן עובר ואתה לא חוזר זה קשה וכואב וצובט כל בוקר בלב והדמעות שוב זולגות על הבטון מתנפצות עם כל חיוך או הנאה עם כל שמחה או בכלל הרגשה יש עכשיו עצב זה אמיתי אבל אני מסרב להאמין איפה אתה איש

המשך קריאה

עומר יקירנו

עומר, רציתי להגיד לך רק כמה, כמה שאני מתגעגעת אלייך. בכל מיני רגעים לא צפויים אתה בא אלי, והזכרונות צפים לי. אבל זה תמיד מתחיל עם הזכרון האחרון שלי ממך, בבית הקברות. גוף יפהיפה ארוז בתכריכים. המחזה הזה לא יוצא לי מהראש. כל כך מתגעגעים

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה