יוני אוחנון
אחות

תחזור תחזור….

יוני אוחנון
אחות

איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל…
היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה…
אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה….
עברתי אחריך לגור באילת….התחלתי לברמן אחריך….חזרתי לבית במודיעין אחריך…חרשתי כל מקום שעבדת בו….
והתנחלתי לך בבית בתל אביב….
נרשמתי לתיכון תל אביב אחריך….ועכשיו…התחלתי להתקרב לחברים שלך יותר …אחריך…..
וקיבלתי יותר אחריות עכשיו שאתה לא פה לפחות עד שתחזור…
תחזור כבר….החיים מבולבלים ומבלבלים מידי ככה…אי אפשר ככה….
הגרון מתמלא לי בדמעות דמעות של חנק…יש לי לחצים החזה מלב מרוסק….
אני מסתכלת בראי ורואה אותך מסתכל אלי חזרה….למה ככה ?…אני רוצה אותך פה…מוחשי יותר ולא ברמזים שפשוט גורמים לתהות….אולי יצאתי מדעתי….אולי העולם התהפך…אולי זה חלום בלהות שעוד קצת ויסתיים…..
בבקשה שיסתיים כבר….עצוב עומרי עצוב…כל היום עצוב…
אתמול היה יום האהבה…אני אוהבת אותך שומעעעעע
יצאתי …שתיתי קוסמופוליטן חייכתי לתמונה שלך שהיתה לידי במשך הערב…ו….וזהו ולא הגעת …
ואני ממהרת לעבודה עכשין אז שיהיה לך יום מקסים ושנה מדהימה ועשה טובה לכולנו ופשוט תבוא כבר…למה??? אני יגיד לך לך.!!!!!!!!
כי אני רוצה אותך פה!!!!!
כי לא מגיע לך!!!@!
כי לא מגיע לנו!!!
כי זה לא חיים כך!!!!
זה לא פייר ולא מתקבל על הדעת אז…פשוט בוא כבר…לפני שנאבד את השפיות לחלוטין.
בוווווואאאאאאאאאא…כי אתה פה!!! חסר לי!!!!

אהוב יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולם…

כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

המשך קריאה

אומנם נדמה לי…מה שכן אני בטוחה שאני אוהבת אותך!!!

עומרי אני רוצה לחלום אם אי אפשר להרגיש אני רוצה לחלום אם אי אפשר לראות אני רוצה לחלום את כל המראות..שלך,איתך..אני אוהבת אותך!!! אני מתגעגעת לריח,לתחושה,לחוזק שאתה משרה בי,לאהבה.. הלוואי והייתי יכולה אבל בלעדיך זה קשה !! ונכון אין ברירה.. אם רק היית אומר,אם היית

המשך קריאה

יהי זכרך ברוך

עומר, יוני שלחה סמס לתזכר על הפגישה השנתית שלנו ליד האפרסק מהשייש שליד הספסל שמתחת לעץ. מכל נקודות המפגש שהכרתי זאת הכי סוריאליסטית. הרבה אלמנטים צבעוניים של צבע וטבע ומשפחה רחבה, מזג אויר נעים שלפני שקיעה קיצית, שעת בין ערביים רומנטית,קירבה ואהבה…וכל הדברים היפים האלה

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה