הלה

שנה?!

הלה

היי עומר
לא היתי ביום חמישי.
לא הייתי.
באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך.
עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה ואין דרך להסביר זאת והרי כל כך הרבה זמן לא הינו בקשר לפני לכתך.
אין יום בימים האלו שאני לא חושבת עליך לפחות פעם אחת ובדרך כלל כל כך הרבה יותר מפעם אחת.
אני מרגישה כל כך קרובה ומאז התיכון היתי כל כך רחוקה ממך שהקירבה הזו לא ברורה לי, מפחידה אותי ובעיקר ממלאה אותי כל כך
אני נזכרת כל יום בזיכרון נוסף ממך, נאחזת בו חזק חזק ומתגעגעת.
פשוט מתגעגעת.
פשוט מוכרחה לכתוב לך כי ביום חמישי, שנה אחרי לכתך לא היתי שם לבכות, לצחוק, להיזכר, להתגעגע ולחשוב עליך, לחשוב עליך שם למעלה, להרגיש אותך, לבכות אותך.
עומר, אני בוכה אותך, בוכה אותך בכביש, במדרכה, בהליכה, בנסיעה, בשמחה, במסיבה, בעצב, בפחד.
החיים כל כך שבירים ואנחנו פה, כולנו, נשברנו לאלפי רסיסים.
והרי היה כל כך הרבה עוד לומר לך כשהיית פה…מה עושים עם כל המילים שיש בנו עבורך, מה עושים עם כל התחושות המוחזקות בפנים כלפייך?
הרבה סימני שאלה, ואין סימן קריאה מלבד אחד
למה!

פשוט נמאס לי…

פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר

המשך קריאה

גיבור שלי

אהוב יקר… לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי…לאהוב אותך עלה לי ביוקר…החשיבות שלך בחיים שלי המשמעות הניתנת לכל מילה וכל הערה מביאה אותי להארה אחרת…ההקרבה והסובלנות וגם הסבלנות שעומדים תמיד בכל כך הרבה מבחנים ודרכם אנחנו מגלים את הבסיס העמוק של היחסיים שלנו

המשך קריאה

אמא זה לא פשוט להיות אמא

עומר.עומרי.עומרי.עומרי.ייייייי זה לא משתנה .זה לא נותן מנוח לאמהות זה בכל יום כמו לבה שמתפרצת .הר געש. ילדים חייבים להשאר בחיים. פתאום החיים על פניי האדמה אחרים………………….. להתגעגע.לרצות.להתגעגע ולרצות רק אותך עומרי.רק אותך לעולם עד יומי…אחכה לך וזה יהיה היום הכי מאושר בחיים שלי ןשלך

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה