הלה אבל

"שם אתה תמיד, כל מה שתרצה, רק תבחר"

הלה אבל

אף אחד לא ידע כמה אהבתי אותך וכמה שנאתי אותך,
כמעט באותה מידה.
כעסתי. אהבתי. חיבקתי. צעקתי….
אין לי מושג למה אני בוחרת שידעו עכשיו
אני בוחרת שאתה תדע
אהבתי אותך כי אהבת אותה כל כך, כי עטפת אותה כמו שעוטפים גוזל
אמרתי לי תמיד שהשיר שלך הוא "נפלת חזק ותודה שאתה בכלל לא שולט בחיים שלך" ותראה איך לא שלטת
איך רגע אחד בחיים שלט בך…
כמו שהיית גבוה בין החיים כך תהיה גבוה בין המתים
וכל הרצונות, כל התפילות, כל הניסיונות לא יעזרו לי למצוא סולם שיהיה מספיק גבוה כדי להגיע אליך, לגעת בך, לומר לך את אשר על לבי
אז אני מוותרת על חיפוש אותו סולם שיגיע לגובה העצום שלך
ואני בונה לי סולם בתוך הלב, בתוך הנשמה, שכל פעם שארצה להיות מרחק נגיעה ממך אתאמץ חזק חזק ואוכל להיות לידך
כי הזכרונות חזקים מהכל.
לא חשבתי שלכתך תהיה כל כך משמעותית
אך החור עצום
הפחד עצום עוד יותר.
זה מצחיק כי אם היית עובר לידי לפני חודשיים לא היתי אומרת לך כלום מכל מה שיש לי על הלב,
בעצם זה לא כל כך מצחיק
כי עכשיו אין דרך להשיב את הגלגל.
ואתה לא יודע כמה אני מודה לך
אתה בתוכך יודע על מה
על כל השנים של האהבה שנתת
לא לי
לה
ועל זה אני מחבקת אותך, על שעזרת לעוד אדם מלבדך לפרוח ולצמוח
ואני אוהבת אותך על כך
וסולחת לך על שכשהינו שכנים לא תמיד היית נחמד עלי
כי לרוב כן היית נחמד
ועומר יקר שלי יש לי במקרה תמונה שבה אתה מופיע תלויה על הלוח בבית החדש שלי, כי רציתי לשמור איתי תמונה מהעבר שתזכיר לי מי היינו
ועכשיו התמונה מזכירה לי דברים אחרים לגמרי
ואני נאחזת בה חזק חזק, כי בזכותה כל מיני רגעים מהעבר ששכחתי מקיומם פתאום מציפים אותי
זכרונות שלך, שלך ושלי, שלך ושלה, שלך ושלנו
ואני מתגעגעת
ושולחת לך את געגועיי שם למעלה
תמשיך להיות גבוה שם כמו שהיית בחיים
גבה נפש ולב
אוהבת.
ומודה.
יהי זכרך ברוך

להתעורר לעוד יום שחור

התעוררתי לעוד בוקר שחור… התעוררתי למציאות מחורבנת שמאסתי בה…. אני נרדמת לתוך לילה אפל ומלא שדים..ומחפשת אותך בתוך החלומות הריקניים ואתה לא מגיע ולא אומר ולא שואל ולא מדבר ובכלל לא נראה באופק אלא אי שם במקום אחר…שאני רוצה לבוא לשם להיות איתך לא להתעורר

המשך קריאה

עומר שלי נקטף

בס"ד מסתכל לשמים ושוב נפשי בוכה בבדידות שוקע ליבי הלך איתך חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה כי לא תשוב יותר לכאן חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה את הכוכב כיסה ענן מלאכים בוכים ונובלים פרחים החיים שלי נקטף ללא סיבה מלאכים בוכים

המשך קריאה

עומר יקר

קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה