שומרת על קשר / סוזן-שוש בן- עזרא
אין
מנין
לשנותיך
ואין
קץ
לאורך
ימיך
יען
כי
הוגה
אני
בך
יומם
וליל
בס"ד אח שלו..מזמן לא דיברנו…בעצם דיברתי… וואלה מה המצב איתך??איך עברה השבת?? רק רציתי להזכיר לך שאני מ-ת-ג-ע-ג-ע המוןןן…כולם מתגעגעים… כבר כמעט 9 חודשים אתה לא פה…קיוויתי אולי תחזור לפני שבוע…ב-1 באפריל ותגיד שהל בדיחה..לא הייתה תאונה…לא קרה כלום…הכל בסדר והכל תקין.. אתמול בערב כשהייתי
יום כיפור מתקרב… סליחה עומר אני מצטערת מצטערת שאתה לא חווה איתי מצטערת שאתה לא נושם איתי מצטערת שאתה לא מחייך איתי מצטערת שאתה לא אוכל ושותה איתי מצטערת שאתה לא יושב איתי בחגים מצטערת שאתה לא מייעץ לי איך להתמודד עם החיים מצטערת שאתה
אהוב יקר… לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי…לאהוב אותך עלה לי ביוקר…החשיבות שלך בחיים שלי המשמעות הניתנת לכל מילה וכל הערה מביאה אותי להארה אחרת…ההקרבה והסובלנות וגם הסבלנות שעומדים תמיד בכל כך הרבה מבחנים ודרכם אנחנו מגלים את הבסיס העמוק של היחסיים שלנו
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר