דניאל כהן
דוד וחבר אוהב

מתוך החשיכה, אנחנו מבקשים

דניאל כהן
דוד וחבר אוהב

היי עומר,
ניסיתי לחמוק מהצורך לכתוב לך ועליך באתר
למרות שאני מקבל וקורא את כל מה שכולם בוכים לך כאן.
אבל קראתי את מה שאמא שלך כתבה ב 3 לנובמבר 2005
והיא ציטטה מתוך "שיר השירים".
ואני רוצה מאד לענות לה בשיר אחר ובחרתי לעשות זאת כאן:

אני מבקש ומתפלל, שבורא עולם יתן לעידית אמך ויוני אחותך, למור אחיך ורפי אביך
ולכל המשפחה הבוכיה והחברים שלא מצליחים להשתחרר מהמועקה
את הכח –
"..לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב…
לשיר אותו בכח… לשיר אותו בכאב…
לשמוע חלילים ברוח החופשית, ולהתחיל מבראשית…!
אמן!

החגים

היום מלאו שלושה חודשים ללא יאומן הכי גדול של החיים שלי הגשם הראשון ירד עליך. החג הראשון תם.גם החג השני תם. ומה זה בעצם חג בלי לחגוג. מה אני יכולה לעשות בימים שהיו פעם הימים הכי שמחים יחדיו הביחד הזה עם המשפחה. אני מביטה וממש

המשך קריאה

" חג פסח "

עומר היום אנו "חוגגים" את חג הפסח כפי שאתה יודע אמרנו את מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכולנו בכינו בכי כואב מאוד, אתה כל כך חסר ביחד עם כולם עד כדי כך שהתאספות המשפחה ביחד בכל פעם שיש סיבה לכך היא הופכת למועקה בלב

המשך קריאה

ילד של אהבה

הי מתוק, ילד של אהבה. הפתיח הזה לא מניח לי ואין אחר שמתאים יותר. אני קוראת את מה שכותבים לך כולם, כבר מילאו שני עמודים. ואני בטוחה שיש עוד מאות מתבים שאנשים שאוהבים אותך כותבים בלב מבלי לפרסם זאת כאן. שנה בדיוק עברה מאז שהצטלמת

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה