אני בוכה לך,
אתה חזק למעלה?
אני לא כל כך חזק, אני נחלש.
עם כל יום שעובר, עם כל מפגש משפחתי, עם כל תפילה בשישי שגורמת לי להרגיש קרבה אליך, אני נחלש.
אתה שומע אותי? אותנו?
תראה איזה השפעה יש לך עלינו.
אביר עם לב זהב.
אני בוכה לך,
אתה חזק למעלה?
אני לא כל כך חזק, אני נחלש.
עם כל יום שעובר, עם כל מפגש משפחתי, עם כל תפילה בשישי שגורמת לי להרגיש קרבה אליך, אני נחלש.
אתה שומע אותי? אותנו?
תראה איזה השפעה יש לך עלינו.
אביר עם לב זהב.
אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה
התעוררתי לעוד בוקר שחור… התעוררתי למציאות מחורבנת שמאסתי בה…. אני נרדמת לתוך לילה אפל ומלא שדים..ומחפשת אותך בתוך החלומות הריקניים ואתה לא מגיע ולא אומר ולא שואל ולא מדבר ובכלל לא נראה באופק אלא אי שם במקום אחר…שאני רוצה לבוא לשם להיות איתך לא להתעורר
אהבת אם ואב לילד ללא תנאים וללא גבול יכולה להיות רק אצל ילד טוב להוריו. תודה שהכנסת שמחה ואור לבית שלנו. תודה שהחיוך שלך כבש לנו את הלב. תודה לך שנתת לנו נחת. תודה שאהבת את המשפחה הקטנה והגדולה תמיד. תודה לאלוהים שיצר אותך בחוכמה
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר