היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה

הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע

את אישיותך המופלאה הכרתי יותר דרך סיפורים כי היינו מתראים בעיקר באירועים משפחתיים. אך יודעת אני כי עבור אימך היית חלום שהתגשם עבור אביך, נחל איתן שללא הרף זורם עבור אחיך היקרים, נתיב ישר ללא מכשולים ועבור כל שאר הסובבים אותך, פרח מוגן שאין עוד