מכתב לעומר ביום הגיוס
עומר בני היום ה- 6/4/2000 אתה יוצא לדרך חדשה,לקיים חוק בישראל.מכאן והלאה כיד הדימיון שלך.והיום אני מתחננת באמת צא לקיים את מצוות השמירה על ארץ-ישראל, אך אל תשכח קודם להכי חשוב הוא שמור על עצמך כי אתה הרי ידוע בלב שלי, האהוב שלי,הבן שלי,המקסים שלי,החכם
ביחד לנצח אהוב שלי
יום כיפור מתקרב… סליחה עומר אני מצטערת מצטערת שאתה לא חווה איתי מצטערת שאתה לא נושם איתי מצטערת שאתה לא מחייך איתי מצטערת שאתה לא אוכל ושותה איתי מצטערת שאתה לא יושב איתי בחגים מצטערת שאתה לא מייעץ לי איך להתמודד עם החיים מצטערת שאתה
זכרונות מהחג…
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה
התדהמה עדין אוחזת
וואו עומר….אני בתדהמה מוחלטת….זה חוסר אונים…שאין איך לברוח מימנו!!! היתה לאמא יום הולדת…עברנו את זה…. עברו החגים….היה זוועה עברנו גם את זה … היום יום הנישואין של אבא ואמא…נראה איך נעבור את זה??? "נעבור את זה" שמחות מהולות בעצב עמוק.. ת'ראה כמה החיים חזקים …לא
ושוב זה מכה..
השדרן ברדיו קרא לזה קיטש'-לשיר שם טוני ברקסטון….קיטש' קיטש' הפסקתי לינשום באותו הרגע וכמעט פרצתי בבכי במשרד..אז הכרחתי את עצמי לינשום עמוק וניפנפתי עם הידים בתיקווה שיפסק..והתחלתי ליכתוב. אני מתגעגעת אליך ממש ממש מתגעגעת שפשוט קשה לי להסביר כמה. הייתי די רגוע עד אותו הרגע
עד שתעזוב/ריטה
הלוואי יהיה בי כח עוד מעט הלוואי יהיה בי כח לא להשבר כאן למולך הלוואי יהיה בי כח לא ליפול על ברכי מכובד אהבה הלוואי יהיו עיורות עיני כל זמן שתשאר שלא אראה את פניך, שלא אושיט ידי ללטף עוד מעט…או שם לאט אפצע את
עומר…זה קמצוץ ממה שקורה לי בראש ובחיים מאז…
אז לקחתי שיר של רוקסט מהדיסק שהכנתי לך. שיניתי פה ושם שיתאים יותר לנסיבות… זה רק חלק קטן ממה שאני מרגישה כי יש כ"כ הרבה. What's the time? Seems its already morning I see the sky, its so beautiful and blue The TV's on but
עומר…שוב זה אני.
בס"ד עומר יקר. השעה 5 בבוקר..עוד כמה שעות כבר יהיה אפשר להגיד שעברו שבועיים..אבל עדיין..עדיין יש כל כך הרבה דברים לספר לך..כל כך הרבה דברים שרצים בראש…אי אפשר להפסיק אותם, אולי בגלל זה החלטתי לכתוב שוב..גם בשעה כזו..הפעם לכתוב אליך. אני זוכר את הכיף האחרון
גיבור שלי
אהוב יקר… לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי…לאהוב אותך עלה לי ביוקר…החשיבות שלך בחיים שלי המשמעות הניתנת לכל מילה וכל הערה מביאה אותי להארה אחרת…ההקרבה והסובלנות וגם הסבלנות שעומדים תמיד בכל כך הרבה מבחנים ודרכם אנחנו מגלים את הבסיס העמוק של היחסיים שלנו
"כל מטוס שטס בשמים כל כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך…"
עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך
עוד חורף עוד שנה……….
אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה
להתעורר בבוקר ולחוש געגוע כבד
היי עומרי.. היום התעוררתי עם משקל כבר בלב…. זה מתחיל נעים אבל לאט לאט אני מרגישה נחנקת… בעוד חודש ו 6 ימים אני מתחתנת… אתמול בחרנו טבעות…הייתה בחירה ממש יפה… סגרנו צלם…הכל כמעט מוכן… ועכשיו לעבור על רשימת המוזמנים…ומי נכנס קודם לכיוון החופה…איזה שיר בוחרים!?!?
יוני כותבת
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר
איבדתי אהוב !
עומר.אתה יודע קצת עצוב לי שאותך לא הספקתי להכיר אבל יש הרבה מה לומר מהקצת שהכרתי ראיתי וחוויתי, גיליתי אדם מלא אישיות ורגשות איש גבוה יפה עם לב זהב. קשה עוד לעכל את העובדה שאתה כבר איננו שאתה לא תבוא בחגים לחגוג איתנו .כששמעתי את
" חג פסח "
עומר היום אנו "חוגגים" את חג הפסח כפי שאתה יודע אמרנו את מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכולנו בכינו בכי כואב מאוד, אתה כל כך חסר ביחד עם כולם עד כדי כך שהתאספות המשפחה ביחד בכל פעם שיש סיבה לכך היא הופכת למועקה בלב
שלח לנו אבק מלאכים משמח לכבוד השנה החדשה
הי מתוק, היום יצאתי מהקניון עם עמית והוא ראה אופנוע בכביש, התרגש ואמר שכשהוא יהיה גדול הוא יקנה אחד כזה. ומצאתי את עצמי אוחזת חזק בידו הקטנה ואוסרת עליו לחשוב על זה אפילו,תגובתו:" אבל אמא אני כבר יהיה גדול" . אז איך אפשר להסביר לילד
לבד בחשיכה
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא